תרין שלפי
1995-2019
תרין נולדה בתאריך 25 באוקטובר 1995 בעיר תל אביב ובה גדלה וחיה כל שנותיה.
תרין הייתה נכדתם הבכורה של שרה וישעיהו שלפי, זוג ניצולי שואה מפולין. כשהייתה תרין כבת שמונה נולדה אחותה הקטנה, אביגיל.
תרין למדה בבית הספר לטבע, סביבה וחברה, ולאחר מכן עברה לתיכון עירוני א’ לאמנויות ובחרה במגמת תיאטרון. הבחירה בבית ספר לאמנויות לא הפתיעה, כי כבר מגיל צעיר גילתה תרין נטיות אמנותיות: היא למדה נגינה בפסנתר ובחליל בקונסרבטוריון למוסיקה ושרה במקהלת בת-קול. בהיותה כבת 12 וחצי היא השתתפה במחזמר ‘כנר על הגג’ בתיאטרון הקאמרי בתפקיד שפרינצה, בתו הרביעית של טוביה החולב (בגילומו של נתן דטנר), ובמסגרת מקהלת בת-קול הופיעה באופרה הישראלית (בין השאר באופרות ‘כרמן’ ו’אביר הוורד’).
בשנת 2010, בהיותה כבת 15, השתתפה בתפקיד קטן בסרטו של ניר ברגמן ‘הדקדוק הפנימי’.
במסגרת הלימודים במגמת התיאטרון בתיכון עירוני א’ שיחקה תרין בין השאר בהצגות: ‘הדיבוק’ (מאת אנסקי), ‘חברים מספרים על ישו’ (מאת עמוס קינן) ו-‘סיבה למסיבה’ (מאת הרולד פינטר).
תרין לא הסתפקה במשחק ונתנה ביטוי גם לכישרונות אמנותיים נוספים שלה: כתיבה, הלחנה ובימוי. היא ערכה וביימה את ‘העקידה’ (מערכונים ושירים מאת חנוך לוין) ואף כתבה מוזיקה להצגות: ‘העקידה’, ‘הדיבוק’ ו’פופר’ (מאת חנוך לוין).
בכיתה י”ב תרין השתתפה במשלחת ייצוגית מטעם מגמת התיאטרון של בית ספרה בShakespeare School Festival- בקארדיף שבאנגליה והופיעה בקטע מתוך ‘נשות ווינדזור העליזות’.
צפייה בסרט ‘פאטץ’ אדמס’, בכיכובו של רובין ויליאמס, הציתה אצלה את התשוקה ללמוד ליצנות רפואית. הלהיב אותה הרעיון לשלב את הקומי עם הטיפולי.
היא סיימה בהצלחה לימודי לליצנות רפואית בבית הספר לליצנות רפואית בהנהלת טליה ספרא בסמינר הקיבוצים.
עם סיום לימודי הליצנות, טסה תרין להתנדב כליצנית רפואית בבוסטון, מסצ’וסטס שבארה”ב, במחלקת ילדים ב-Boston Medical Center , ושם הפיצה אור ושמחה בליבם של הילדים המאושפזים.
עם שובה לארץ, התקבלה תרין ללימודים בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין.
כבר בראשית דרכה בסטודיו למשחק סומנה תרין כהבטחה גדולה. בשנה הראשונה ללימודיה היא קצרה תשואות על היצירה האישית ‘אנשי האף האדום’ שכתבה, ביימה ואף הלחינה את המוזיקה, במסגרת פרזנטציה של יצירות אישיות. בתחילת השנה השנייה ללימודים, בהפקה הראשונה שהכיתה העלתה, גילמה תרין את התפקיד הראשי – ברטה, במחזה ‘הפסנתר של ברטה’ שכתב מוטי אברבוך.
בתחרויות המלגות זכתה תרין במלגה עבור ביצוע מונולוג ‘המכווצת’ בתחרות FREE STYLE ועבור ביצוע המונולוג של נטשה מתוך המחזה ‘שלוש אחיות’ מאת צ’כוב בתחרות מונולוגים ממחזות קלאסיים.
בחודש אפריל 2018, במחצית השנייה של שנת הלימודים השנייה, אובחנה תרין כחולת סרטן גרורתי מסוג סרקומה. המחלה אילצה אותה לעזוב את הלימודים לטובת הטיפולים (כימותרפיה והקרנות), אך בלבה גמלה החלטה לתעל את תקופת הטיפולים ליצירה.
במשך חודשים אחדים, בין הטיפולים, הבחילות, הכאבים החזקים והחולשה הפיזית, היא כתבה מונודרמה – הצגת יחיד בשם ‘להזיז את השמש’ שבה גוללה את התמודדותה עם מחלת הסרטן. ההצגה, בבימויו של חנן ישי, השתתפה בפסטיבל התיאטרונטו באפריל 2019.
חבר השופטים: השחקן רמי ברוך, התפאורן רוני תורן והסופרת מיכל סנונית, העניקו להצגה את המקום הראשון. בנימוקי השופטים לבחירה נאמר: “על תעוזה ועל ביצוע וירטואוזי המצטיין בלהט, ברק, הומור, רגישות, פשטות ואנושיות הפורצים ממנה ומגיעים אל הלבבות.”
לאחר הפסטיבל המשיכה ההצגה לרוץ בקפה תיאטרון הקאמרי, באולמות מלאים ומול קהל שעמד על רגליו והריע לה ממושכות.
בשנת חייה האחרונה, בעיצומם של הטיפולים, פגשה תרין לראשונה את אביה, חנוך רעים ואת שש אחיותיה מצד האבא: סתיו, רינה, טליה, מיה, נעמי ונינה רעים.
אף שהקשר נמשך שנה אחת בלבד, הוא היה עמוק ומשמעותי לכל הצדדים.
ביום שישי, 30 באוגוסט 2019, כחודשיים לפני יום הולדתה ה-24, הלכה תרין לעולמה במחלקה האונקולוגית של בית החולים שיבא כשהיא מוקפת באוהביה ואהוביה.
באחד בספטמבר 2019 אחר הצהריים, הובאה תרין למנוחות בטקס אזרחי בבית העלמין ‘מנוחה נכונה’ בכפר סבא.
היא השאירה אחריה אמא – ורדית, אחות – אביגיל, בן זוג אהוב – אודי רונן, את פולה הכלבה שהעניקה לתרין הרבה רגעי שמחה בימיה האחרונים, דודים, בני דודים ומספר עצום של חברות וחברי נפש.